החלטה בתיק ת"ק 1539-09-12

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

2.         המבקש מעלה מס' נימוקים למחדלו לאי הגשת כתב הגנה:

א.         בשל טעות משרדית שגה לחשוב כי התביעה מטופלת על ידי מבטחיו או על ידי בית החולים אליו הוא משתייך.

ב.         משהתקבלה החלטה על "התראה על מחיקה מחוסר מעש" סבר כי התביעה נמחקה.

ג.          כתב התביעה לא הומצא לו כדין ולפיכך, דין הבקשה להתקבל "מחמת הצדק".

3.         באשר לסיכויי הגנתו להתקבל - סבור המבקש כי סיכויי ההגנה גבוהים ואולם בבקשתו זו, לא פרטם ותחת זאת, הגיש הוא כתב הגנה, מבלי ליטול רשות מבית המשפט.

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה:

5.         ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יכול שיהיה ביטול מחובת הצדק, קרי: כאשר נפל פגם מהותי בהליך, או ביטול מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט.

            כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות הנתונה לשיקול דעת בית המשפט.

6.         במקרה דנן, טוען מחד המבקש להיעדר המצאה כדין, אך מאידך מפרט הוא נימוקיו לאי הגשת כתב הגנה במועד.

            המדובר בנימוקים  בבחינת תרתי דסיתרי, שכן לא ניתן להעלות טענות עובדתיות סותרות, ולפיכך, ולו מנימוק זה, אין לקבלת טענתו זו בדבר פגם בהמצאה.

            לא זו אף זו:  כעולה מרישומי המזכירות בוצעה המצאה כדין לידי המבקש ביום 11.11.12.

            המבקש אינו מעלה כל נימוק ו/או התייחסות באשר לאישור זה.

7.         אי לכך, יש להידרש לחלופה של ביטול מתוקף שיקול הדעת.

            בפסיקה נקבעו שני מבחנים אותם יש לבחון במסגרת השיקולים לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד:

            סיבת מחדלו של המבקש.

            סיכויי הגנתו להתקבל.

            בפסיקה נאמר כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית.